למה אני לא מחסן – הפרכה מפורטת

21 08 2016

לאחרונה רץ בפייס פוסט שהינו תרגום של פוסט באנגלית, מבלוגו של מתנגד חיסונים.
בדרך כלל, התגובה הנאותה לפוסטים כאלה היא להפנות את המתעניינים ל'איפה *לא* לחפש מידע' של עמותת 'מדעת':
במקרה הנוכחי, הפוסט הזה עלה על הקיר של חבר ותיק שלי לספסל הלימודים.

הזדעזעתי. איך יכול להיות שאדם שלמד ביולוגיה, ואפילו אם רק תואר ראשון, מפיץ את הפוסט הזה? לאן הגענו?

התגובה הראשונית שלי, על הקיר של החבר, לא הייתה נקייה (לצערי) מכעס ומציניות. הגבתי בצורה רגשית. וכמובן, שכשטקסט הזועם והציני שלי עומד מול הטקסט הרהוט והמנוקד בתמונות, נוצר מצג לא מאוזן.
נכנסתי לקבוצת 'מדברים על חיסונים' בפייסבוק, מכיוון שגם שם הפוסט עלה (כמובן). וכמובן גם שהם הגיבו בצורה הנכונה ביותר – להסביר שוב איך להבדיל בין מקור מידע אמין לבין שרלטנים (כפי שכתבתי גם אני ברשומה קודמת). אבל אני כבר התרגזתי, וגם חשתי תסכול עקב עוד אדם שראיתי נופל ברשת השרלטנים, ועוד חבר ללימודים בנוסף לכל. אז החלטתי להתייחס לפוסט סעיף סעיף, ולהלן התוצאות. 

10. בית המשפט לחיסונים

שלא כמו שכותב הטקסט טוען, בית המשפט לחיסונים לא נועד כדי לפטור את חברות התרופות מאחריות, אלא דווקא כדי למנוע מקרים שבהם חברות תרופות 'ישתיקו' מידע על פגיעת חיסון כדי למנוע נזק מסחרי, וכן למנוע מקרים שבהם התקפה של אוכלוסיות על חברות התרופות ללא ביסוס מדעי יגרמו להפסקת יצור החיסון ממניעי דעת קהל ולא ממניעים מדעיים. הגוף קיים בארה"ב שבה נהוגה שיטת המושבעים שהינה בעייתית במקרים בהם יש צורך בהבנה מדעית, וממומן דרך מס סמלי שמתווסף לעלות החיסון. מומלץ לקרוא את הערך בוויקיפדיה העוסק בכך ומכיל הפניות למקורות אמינים.

בנוסף, חשוב לציין שלומר "יצרני החיסונים חסינים מכל אחריות שהיא" זה פשוט שקר בוטה. חברות שמייצרות חיסונים מחויבות במעקב עליהן ולא סתם קיימים גופים אשר אוספים את טענותיהם של 'נפגעי חיסונים' ובודקים אותן (הנה למשל דוגמאות בארה"ב ובישראל)

9. ניגוד אינטרסים

אני חושב שבמקרה זה, מספיק לציין שכותב המאמר נגוע בדיוק באותו ניגוד אינטרסים שהוא מתיימר למגר. כתומך נטורופתיה נלהב שהרווח שלו מתבסס על כך שאנשים יאבדו אמון בשיטה המדעית ובממסד הרפואי, זה מצחיק שהוא עצמו מתיימר להיות חף מאינטרסים, במיוחד כשהתחום שלו אינו מפוקח *כלל*, בעוד תחום החיסונים מפוקח בצורה נרחבת בכל מדינה, והשיטה המדעית כולה עומדת מאחוריו.

8. החיסונים אינם יעילים…

אני עדיין מחכה לראות מחקר אחד שמראה את זה. מחקר. לא כתבה, לא לינק לסרטון יוטוב. מחקר. כזה עם ביקורת עמיתים. מעניין שאין כאלה בשום מקום.
אבל בואו נסתכל רגע על הטקסט עצמו.
"קל לראות את היעילות הירודה פשוט על ידי בחינת האחוז גבוה של אנשים מחוסנים שעדיין נדבקים במחלה" – באמת? איזה אחוז? איפה הנתונים?
"באחרים קצת יותר קשה לשים לב, מכיוון שהתפרצויות המחלות הללו נהיו נדירות" – וזה לא אומר לך משהו?
"חיסונים מעוררים רק חלק אחד של המערכת החיסונית (גירוי נוגדנים), ועוקפים שני מאפיינים חשובים אחרים שלה" – איזה מאפיינים? ומה בנוגע לנתון שמראה שעם התחלת החיסונים, מקרי ה*תמותה* (לא הדבקה) ירדו פלאים?

בנוסף – חשוב לשים לב שהמקור ל"מידע מעולה בנושא אם אתם מעוניינים ללמוד עוד" שמצוין בכתבה, ד"ר טטיאנה אובוקניץ', לא רק שאינה מקור אמין, אלא שלמעט תרומתה המועטה למדע במסגרת הדוקטורט שלה ועבודת הפוסט (שמונה מאמרים שלאף אחד מהם אין נגיעה בתחום החיסונים), את רוב דיעותיה אפשר למצוא רק ביוטוב, ולא באתר PubMed כפי שכתוב שקרית בכתבה.

7. החיסונים חסלו את המחלות המדבקות

חשוב לשים לב, שגם במאמר בעברית, וגם במקור באנגלית, הגרפים שמצורפים לכתבה *אינם* מגיעים מהמקור שנטען. גרפים אלה מגיעים מהאתר healthsentinel, שכפי שניתן ללמוד מהסיומת שלו – .com – הוא אתר מסחרי ולא רשות ממשלתית או מקור בר-סמכא.
בנוסף, חשוב לציין כי יש ירידה בתחלואה במחלות זיהומיות החל מהמצאת האנטיביוטיקה והשימוש הנרחב בה, עוד לפני החיסונים. כדי לקבל תמונה מדויקת יותר, כדאי להסתכל על אחוזי ה*תמותה* בקרב ילדים ממחלות זיהומיות.
(אני משאיר לנאמני 'מדעת' למצוא לינקים למידע אמין, עמכם הסליחה – אולי אעלה לינקים למידע אמין בעצמי לאחר שארגע ואשן קצת).

6. 'החלפנו את המחלות המדבקות… במגיפה של מחלות אוטואימוניות'

בואו נעשה ניסוי מחשבתי. ניקח שתי קבוצות ובהן 100 ילדים כל אחת. קבוצה אחת היא בת ימינו, והילדים בה רובם חוסנו (בהתאם לאחוז החיסון כיום). הקבוצה השנייה היא של ילדים שחיו לפני שחיסונים אלה היו זמינים. בואו נאמר שבכל קבוצה, עשרה ילדים יסבלו ממחלה אוטואימונית במהלך חייהם.
אבל מה – בקבוצה שלא חוסנה, יש אחוז תמותת ילדים גבוה *הרבה* יותר. אז מתוך עשרת הילדים שיסבלו ממחלה אוטואימונית… למרבה הצער, שישה מתו. הם לא נכנסים לסטטיסטיקה. כמובן שבקבוצה המחוסנת רואים יותר מחלות אוטואימוניות… פשוט בגלל שהילדים האלה שורדים לגיל מבוגר יותר, יש פחות תמותה של ילדים, ולכן יותר ילדים שיגיעו לבגרות ואולי יפתחו מחלות אחרות.

דבר נוסף שכדאי לחשוב עליו – גם אם יש סיכוי מסוים שהחיסונים 'תורמים' לעליה בכמות המחלות האוטואימוניות, זה קורא למחקר נוסף של מחלות אלו, ומציאת תרופות להם, ולא ויתור על החיסון כדי לקבל 'חזרה' את המחלות האיומות שהיו גורמות לתמותת ילדים גבוהה כלכך.

ועוד נקודה; הכותב תוקף את תומכי החיסונים בכך שהם משתמשים בטיעון 'מתאם אינו מוכיח סיבתיות', כדי להסביר שחיסונים אחראים לירידה במחלות המדבקות. זה פשוט שקר בוטה. לירידה במחלות המדבקות, מעבר לעובדה שנחקרה סטטיסטית, יש הסבר ביולוגי ומכניסטי. זה אומר שיודעים בדיוק *איך* החיסון אחראי לירידה במחלות המדבקות, ואפשר להראות אפקט זה בלי שום מתאם. כשמשתמשים בטיעון 'מתאם אינו סיבתיות', זה כדי למנוע טיעונים כמו 'ראיתי את הילד שלי מפגין סימנים בדיוק באותו יום שהוא קיבל חיסון, ולכן זה בגלל החיסון'. לא, אם זה באותו יום, או יומיים אחרי, או בקרבת-מה, או לא-משנה-מה, זה לא אומר שזו סיבה. זה כן אומר שכדאי לחקור את זה; נחשו מה, חוקרים את זה. אבל הכותב אינו מסתמך על המחקר המדעי, אלא על טיעוני הפחדה ושקרים.

5. חסינות של העדר לא באמת קיימת?

המשפט הראשון של הטקסט: "ובכן, תנו לי לחזור בי מכך". נו באמת. הכותב טוען שחסינות העדר קיימת *רק* כשהאוכלוסייה מחוסנת 'טבעית'. למי שאינו מכיר את המדע המעורב, קל לטעות ולחשוב שהמשפט הזה הגיוני. הוא לא. אבל גם אם כן, אל תשכחו שהאוכלוסיה מחוסנת 'טבעית' אחרי שחלק (קטן) הביס את המחלה… וכל אלו שלא הביסו אותה מתו ממנה. את התמותה המיותרת הזו, של ילדים רכים, באים החיסונים למנוע. חסינות העדר היא אפקט חיובי, וטוב שהיא קיימת; היא מגינה על אנשים מוחלשי חיסון, קשישים ועל תינוקות שעוד לא חוסנו. את הטיעון שהחיסון ה'טבעי' נותן חסינות עדר והחיסון ה'לא-טבעי' לא, אשמח להזים בפירוט ברגע שיראו לי ולו שבב או בדיל ראיה לכך שזה אכן המצב. כביולוג, כל המחקרים שקראתי בתחום אומרים בדיוק את ההפך.
והנה עוד כמה טיעונים בעייתיים בטקסט: "הובטח לנו שזריקה אחת תביא לחסינות לכל החיים" (שקר. זו הסיבה לבוסטרים ולכך שיש צורך לחזור על חיסונים מסוימים). "למה טובות זריקות תגבור אם המבוגרים האלה ממילא לא הגיבו לזריקה הראשונה?" (עוד שקר. יש הבדל בין חיסון שניתן בכמה מנות – מכיוון שזו הדרך בה עובדת מערכת החיסון – לבין זריקות שמטרתן לתגבר חיסון שניתן לפני שנים ואינו מקנה עמידות). "איך זה שאנו לא רואים מגיפות של מחלות, למרות שברור כי מרבית האוכלוסייה אינה מוגנת?" (וכאן אעצור).

4. 'המרכיבים בחיסונים מבהילים אותי'

הנושא הזה נסקר כבר בהרחבה על ידי נאמני 'מדעת', ולכן לא ארחיב. תרשו לי רק להזים כמה שקרים בוטים
"החיסון לצהבת B, הניתן ביום הראשון לחיים, מכיל כספית" (לא, הוא לא, לפחות כך טוען ה-CDC).

"כספית (שעדיין משמשת כחומר משמר לזריקת השפעת השנתית שלכם)… ברמת המגבלה היומית שהגדיר FDA לבוגר בריא (250 מק"ג כספית)"
עוד שקר. אפילו בחיסון לשפעת, כמות הכספית היא 24.5 מק"ג. אין צורך לציין כמובן שמדובר בכמות שאינה מהווה שום סיכון, אפילו אם היא מוזרקת, הנושא נחקר רבות (ראו מקור שתכף אצרף), והסיבה *היחידה* לכך שמפחיתים בכמות התימרוסל היא שיש כיום חומרים משמרים אחרים הזמינים לפורמולטורים.
מקורות לסעיף זה:
כמות תימרוסל בחיסונים
מחקרים אודות בטיחות השימוש בתימרוסל והאפקטיביות שלו
שימו לב בבקשה למקור המידע. ב*כל* פוסט שאתם קוראים.

3. "כל החיסונים מכילים סוג כל שהוא של דנ"א זר של חיות"

נעזוב את העובדה שהכותב בעצמו אומר שהוא החליט שהוא לא אוהב את המחשבה שיוזרק לילדיו דנ"א של חיות, ולכן החליט לא לחסן, שזו כמובן לא בדיוק סיבה מוצקה ומדעית. אבל מדובר כאן כמובן בחוסר הבנה. חיסונים שמבוססים למשל על חלבון מעטפת של הוירוס, מיוצרים לרוב בשורות תאים באמצעות הנדסה גנטית. בצורה כזו, מחדירים לתאים (בין אם מדובר בשמרים, או בתאי חיות) דנ"א שמקודד לחלבון הרצוי. התאים מהווים מפעל מולקולרי אשר מייצר את החלבון בכמות גדולה. וזה הכל. את התאים עצמם כמובן שלא מזריקים. בתהליך הפקת החיסון, החלבון מופרד מהתאים בתהליך רב-שלבי (למעוניינים אשמח לפרט בפרטי), ומולקולה 'ענקית' כמו דנ"א אין לה סיכוי לעבור את התהליך.
ומה אם ישארו שברי דנ"א? חומצות גרעין בודדות או מקטעי דנ"א זרים? במקרה כזה, אנחנו כבר לא מדברים על 'דנ"א זר". אנחנו מדברים על חומר גלם. הגוף משתמש בחומרים האלה כל הזמן, וגם בהזרקה, אין לכך *שום משמעות* מבחינה קלינית. גם בגלל מינון, גם בגלל שמערכת החיסון של הגוף מתמחה בסילוק דברים שהיא לא מזהה, וגם בגלל שחתיכות דנ"א אלו כשלעצמן אין יכולת להזיק כמו פתוגן. אז עם כל הכבוד ל'הגיון הבריא' של כותב הטקסט, הגיון בריא שאינו נשען על העובדות והידע המתאים, לא שווה הרבה.

2. "הרבה חיסונים מפותחים על ידי שימוש ברקמות של עוברים כמצע גידול"

מה?! אני… פשוט…. מה.
מעבר לעובדה שהכותרת הזו היא פשוט שטות ודמגוגיה (שימו לב איך הבחור משתמש בציניות במלים 'רקמות' ו'עוברים' יחד עם 'מצע גידול' בשביל ליצור אפקט בחילה עז לטקסט), קשה לי ממש למצוא משהו בטקסט להאחז בו על מנת להפריכו, בגלל האבסורדיות המוחלטת בפסקה הזו.
"יש מחקרים שמוצאים קשר מתאמי חזק בין העלייה העצומה במספר מקרי האוטיזם לבין הצגתם של חיסונים המכילים תאי עוברים אנושיים" באמת?! יש לינק? (לא). כמובן שלא. כי אין שום מחקרים כאלה, זו פשוט שטות.
"לי, בנוסף, יש בעיה גדולה עם הפלות, ואני לא יכול לתמוך בפרקטיקה רפואית שמרוויחה מהן"
אמנם לא קשור לחיסונים, אבל לידיעת הקורא המתעניין: שורות תאים אנושיות מגיעות לרוב מאחד משני מקורות. האחד הוא תאים שהופקו מגידולים סרטניים של חולים אנושיים (ואינם משמשים, כמובן, לייצור, אלא למחקר), והשני הוא תאי גזע, שמקורם הוא לרוב מעורלות. ישראל, עקב מנהג ברית המילה, היא אחד מהמקורות הגדולים בעולם לתאי גזע, אך מקורות דומים ניתן למצוא ברחבי העולם. להפיק שורת תאים שתהיה יציבה מספיק כדי להפיק בה חיסון (ומדובר כאן בשורות תאים שהן למעשה *מפעל* לייצור, ולכן יש צורך שיהיו יציבות), הוא אתגר לא פשוט כלל. ככל הנראה כותב המאמר שרוי בפנטזיה כלשהיא שבה קוצרים את גופותיהם של עוברים שהופלו על מנת להפיק מהם שורות תאים לייצור חיסונים. המציאות, כמובן, רחוקה מכך מרחק אסטרונומי.
ורק כדי לסגור את הנקודה – מאחר ולא נותר שום זכר לתאים שבהם הופקו חלבוני החיסון בחיסון עצמו, אין שום בעיה להשתמש בתאים פשוטים (כמו שמרים), ואכן מעדיפים להשתמש בהם במקרים בהם הדבר אפשרי. אני מנחש, אם כבר, שכותב המאמר 'נשען' כאן על העובדה שחיסונים רבים עשויים להכיל למשל אלרגנים שמקורם בביצים, והדבר ידוע בציבור, ולכן נותן 'תימוך' – גם אם שגוי – לשקריו.

1. "זו בחירה שלך"

לא, זו לא. כלומר זו כן, אבל זו לא צריכה להיות. הבחירה הזו עשויה לגזור את חיי ילדיך למוות נוראי. הבחירה הזו עשויה לגזור חייו של מישהו אחר, מוחלש חיסונית, למוות. הבחירה הזו, שנובעת מבורות (לא טפשות! פשוט העדר ידע מתאים), ומכך שבחרת להאמין לאנשים הלא נכונים, ומכך שאתה מעדיף למצוא את מי להאשים בכך שנולד לך ילד אוטיסט – מאשר לקבל את העובדה שמדובר במצב רפואי שהמקור שלו אינו ידוע, וכרגע רוב העדויות מראות על מקור גנטי.
לעד אנשים יעדיפו את האמונות הנוחות להם, אלו שאינן דורשות מהם לבדוק את הנחות היסוד שלהם עצמם, וכמובן אלו שאינן דורשות לימוד אמיתי של הדרך בה מבדילים בין אמת ושקר – באינטרנט. המציאות של האינטרנט היא שהידע האנושי הפך להיות נחלת הכלל; אבל למרבה הצער, המציאות של האינטרנט היא שהידע קבור תחת הררים של שקרים, סילופים, והכי הכי חשוב – דמגוגיה. כמו למשל התמונות שמציפות את כל הטקסט הזה, שכל מטרתן הוא להגחיך את הממסד המדעי, לשוות משנה תוקף לטקסט, אבל אמת אין בהן ולו כקורט.
"קבלו את המחקר שלא יערך לעולם, שמשווה בין בריאותם של ילדים שחוסנו לאלה שלא חוסנו" עם הצבעה על כסא ריק. חה חה. קל לומר. קל לצחוק. קשה להבין איך מתנהל מחקר מדעי, מה זה ניסוי כפול-סמיות, מה ההבדל בין מתאם לסיבתיות, ומה ההבדל בין 'לזרוק' משפט מזלזל וציני, שלכאורה 'כבר יודע מה התשובה האמיתית', לבין בדיקה אמיתית של העובדות.
קטן המקום כאן מלהכיל הסבר מעמיק לאיך מתבצע מחקר מדעי, ועד כמה פשטנית (שלא לומר מטופשת) הקביעה של כותב הטקסט. אסתפק בלהפנות את הקוראים לחיפוש פשוט בגוגל – לא גוגל סתם, אלא גוגל סקולר, שמחפש בספרות המדעית (ואני ממליץ לקוראים להתרגל לחפש בסקולר ולא רק בגוגל הרגיל, מכיוון שכאמור, באינטרנט יש המון המון שקרים).

ובנימת סיכום…

תרגישו חופשי לקחת את כל מה שכתבתי, לחלוק אותו, לערכו ובאופן כללי לעשות איתו מה שאתם רוצים. אני רק מבקש ממכם, עזרו לאינטרנט להיות פחות מקום של שקרים ויותר מקום של אמת. עזרו לאנשים להבדיל בין עובדות לדיעות, בין שקר לאמת מבוססת. עזרו לאנשים לדעת מאיפה כדאי לקבל נתונים ואיך מצליבים מקורות, איך מזהים כשלים לוגיים ושרלטנים ואנשים שבשם הרווח האישי לא מהססים לגרום לנזק ציבורי נרחב.

והלוואי הלוואי שאצליח לשכנע בדברי – ולו אדם אחד – לחסן, ולא לגרום סבל לילדים חסרי ישע או למוחלשי-חיסון שלא עשו רע לאף אחד.

מודעות פרסומת

פעולות

Information

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: