כל מה שרציתם לדעת על תאי גזע

13 03 2016

תאי גזע – מה כל כך מיוחד בהם?

אז כולנו יודעים, שהחיים מתחילים כאשר זרע וביצית נפגשים, ומתחילים להתחלק ולהתחלק. אוקיי, אז הסכמנו שהחיים מתחילים מתא אחד; אבל רגע, רגע. לכל התאים בגוף הבוגר יש את אותו דנ"א, נכון? שהרי כל התאים האלה הגיעו כתוצאה מאותו תא יחיד ראשוני שהתחלק והתחלק.

אז איך זה יכול להיות שיש לנו תאי שריר, תאי עצם, וכל מיני סוגים שונים של תאים? הרי לכולם יש את אותו קוד גנטי, שקובע מה הם יהיו!

אז זהו, שלא בדיוק. 

בזמן התפתחות העובר (ואם נדייק – במהלך ה3-4 ימים הראשונים להתפתחות העובר), אותו תא ראשון (שיכונה להלן זיגוטה) מתחלק ומתחלק שוב, ויוצר גוש של תאים המכונה 'תותית' (או מורולה, אם אתם מעדיפים את המונחים בלעז). בשלב הזה, כל תא בגוש התאים הנ"ל הוא תא טוטיפוטנטי (Totipotenti), כלומר יש לו יכולת ליצור אורגניזם שלם חדש. אל תדאגו, עוד מעט נעשה סדר במונחים.

לאחר ההתחלקות הראשונית (נניח 5 ימים), התאים עוברים שינוי מסויים. בהתאם למיקום שלהם בתוך התותית, התאים עוברים מיון ראשוני לכמה סוגים של תאי גזע פלוריפוטנטיים (Pluripotenti). תאים אלה עדיין נחשבים תאי גזע; הם אינם ממוינים (כלומר התמיינו לסוג ספציפי של תא, כמו למשל תא שריר), והם יכולים להתמיין למגוון סוגי רקמות; אבל תאים אלה כבר אינם יכולים ליצור את כל הרקמות הדרושות לאורגניזם שלם (למשל רקמת השלייה אינה יכולה להיווצר מתאים מסוג זה). בשלב הזה גוש התאים גדול מספיק כדי שהתאים יחושו הבדל בין התאים שנמצאים במעטפת הגוש, לבין התאים שנמצאים במסה הפנימית. התאים שקרובים למעטפת מתחילים בתהליך של השרשה בדופן הרחם, ואז מתחילים להתמיין לתאי השלייה; במקביל, תאי המסה הפנימית עדיין שומרים על יכולתם הפלוריפוטנטית, ובמהלך ההריון יתפתחו לשלל הרקמות והתאים הדרושים לעובר. גם באדם הבוגר קיימים תאי גזע, אשר נשמרים במקומות ייעודיים בגוף (למשל במח העצמות) על מנת להמשיך ולייצר שורות של תאים מסוג מסויים; דוגמא לתא כזה הוא תא הגזע ההמטופוייטי – תא גזע זה הינו מולטיפוטנטי (Multipotenti), יכול ליצור מספר סוגים שונים של תאים (במקרה של תא זה – תאי דם לבנים מסוגים שונים, תאי דם אדומים וטסיות), אבל אינו יכול להתמיין לכל הסוגים האפשריים של רקמה.

מה עכשיו התותי פרוטי פוטנטי הזה?

חשוב לציין בתור התחלה, שכל תאי הגזע שומרים על שלושה מאפיינים קריטיים: 1) הם יכולים להתחלק ולחדש עצמם לתקופות ארוכות; 2) הם עצמם לא ממוינים; 3) במהלך החלוקה שלהם, הם יכולים ליצור גם תאים שמתמיינים סופית.

המשמעות כאן היא שתאי גזע הכרחיים לגוף מכיוון שהם מספקים מקור לתאים חדשים, בלתי ממוינים, שאותם הגוף מסוגל למיין לסוגי התאים הדרושים לו; כמובן שבמהלך ההתפתחות העוברית דבר זה קריטי, אבל גם בגוף הבוגר ישנן רקמות אשר דורשות התחדשות מהירה ולכן מחזיקות תאי גזע על מנת לענות על הצורך הזה (למשל רקמת המעי, השכבה החיצונית של העור, ותאי הגזע ההמטופוייטיים שהוזכרו קודם).

כפי שאמרנו, רוב תאי הגזע נמצאים בעוברים (hESC – human Embryonic Stem Cells) – באדם הבוגר נשמרים רק מעט מאד תאי גזע שהם ספציפיים לרקמה כלשהיא, ובכל מקרה הינם מולטיפוטנטיים (כלומר בעלי פוטנציאל מוגבל). אחת השיטות הנהוגות לאיסוף תאי גזע כאלה היא איסוף דם טבורי; דם מחבל הטבור אשר עשיר בתאי גזע של התינוק. ישנן היום חברות אשר מציעות איסוף ושמירת הדם הטבורי של העולל הנולד על מנת להבטיח שיהיה מקור זמין לתאי גזע בעתיד, אם וכאשר יפותחו טיפולים רפואיים אשר נשענים על הדרישה לתאי גזע.

מצד שני, שימוש בתאים שמקורם בעובר מעלה לבטים אתיים, ובחלק מהארצות בעולם אסור על פי חוק עקב אמונות דתיות של האוכלוסיה. אבל גם את זה אפשר לעקוף; אמנם תאי גזע שמתמיינים כבר אינם תאי גזע, אבל מחקרים מהשנים האחרונות הצליחו לגרום לתאים שנלקחו מאדם בוגר 'לשחזר' חלק ממאפייני תאי הגזע שלהם – זה סוג נוסף של תאי גזע ששומעים עליו יותר בשנים האחרונות; iPSC (או iPS) – קיצור של induced Pluripotent Stem cells – תאי גזע מושרים. תאים אלה הם תאים ממוינים סופית שנלקחו מאדם בוגר, אשר באמצעים כימיים במעבדה אפשר 'להורות' להם לחזור למצב של תא גזע. תאים אלה נמצאים כיום במוקד של מחקר רב מאד עקב הפוטנציאל שלהם להוות טיפולים למחלות ובעיות רפואיות שונות ומשונות. כמובן שמבחינה ביולוגית, לקחת תא מאדם בוגר ולהפוך אותו לתא גזע זה לא בדיוק פשוט; אמנם נחסכים כאן הלבטים האתיים של שימוש בתאי גזע ממקור עוברי, אבל מורכבות ההליך הופכת אותו ליקר ובעל אחוזי הצלחה נמוכים.

ובעתיד הרחוק…

תא הוא היחידה הבסיסית ביותר של החיים כפי שאנו מכירים אותם. התאים מרכיבים את כל מערכות הגוף שלנו; על העצמות שלנו מזדחלים להם אוסטיאובלסטים ואוסטיאוקלסטים, תאים שתפקידם לבנות ולפרק את העצם כדי לשמור על תקינותה ובריאותה. בתוך רקמות החיבור שלנו נעים להם פיברובלסטים, תאים שמייצרים ומתקנים את החלבונים הקריטיים לרקמת החיבור ובראשותם חלבון הקולגן. בשרירים שלנו המיוציטים מייצרים אקטין ומתכווצים בהתאם לפקודה, תאי העצב שלנו מעבירים סיגנלים, בעוד שבמוח תאי הגלייה מצפים את הנוירונים במיילין, ועוד ועוד. בכל אחת ממערכות אלה נופלות שגיאות, תקלות, או בעיות, והתוצאה היא מחלה (או מצב רפואי אחר). תאי הגזע מאפשרים לנו קנה מידה חדש ביכולת פתרון הבעיות הרפואית. אם הארסנל הרפואי היום כולל כלים אבחוניים מרשימים, אך רוב הטיפול מתנהל באמצעים ניתוחיים\כירורגיים או באמצעות התערבות כימית (תרופות), תאי הגזע מייצגים כלי בעל דיוק מחד ובעל גמישות והתאמה מרבית לחולה מאידך. תאי גזע שמיוצרים מהדנ"א של החולה, ואשר מהם מייצרים תאים ממוינים שמתאימים לבעיה ספציפית שממנה סובל החולה, עשויים להיות בעתיד הבסיס של הרפואה באופן דומה לזה שבו תחבושות הן הציוד הבסיסי של החובש; תארו לעצמכם מצב שבו כאשר אתם נחתכים, במקום פלסטר תשתמשו בשפופרת של משחת תאי גזע שהופקו ממכם, אשר יתמיינו להם בניחותא לתאי עור ורקמה חלופיים במקום הפצע; תארו לעצמכם אנשים משותקים אשר חוזרים ללכת עקב הזרקה של תאי גזע שיתמיינו לתאי עצב שיחליפו את העצבים הפגועים; תארו לעצמכם חולי לימפומה אשר יוכלו לקבל מח עצם שיוצר על בסיס הדנ"א שלהם, אך ללא המוטציה הסרטנית הקטלנית – ובהתאמה מושלמת לתורם, שכן התורם והחולה הם אותו אדם.

 

מקורות \ לקריאה נוספת:

מודעות פרסומת

פעולות

Information

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: